תחרות האופניים הראשונה שלי

תחרות האופניים הראשונה שלי

מי שמכיר אותי מהפוסט הראשון שלי יודע שאף פעם לא הייתי מהילדים האלה שתמיד שולחים אותם לתחרויות בבית ספר, ושבכלל המושג "שיעורי ספורט" היה יותר כמו שיעור מדע בדיוני בשבילי. והנה פתאום לפני שנתיים התמכרתי לאופניים! זה התחיל מרכיבות שטח קצרות, התקדם לרכיבות שטח מפרכות, והגיע לרכיבות כביש ארוכות וקשות. לפני כמה חודשים סיימתי אימון בחדר כושר ופתאום ראיתי מודעה בפינה נסתרת שמסבירה על אימונים ל"מרתון הנשים הראשון באופניים". הסתקרנתי, חשבתי, התלבטתי, וכמובן החלטתי שמה פתאום תחרות? אני??? מה עוד שבינתיים הספקתי לעבור תאונה קטנטנה ונבצר ממני לרכוב במשך חודשיים, "אין סיכוי שאני אחזור לכושר בזמן" חשבתי לעצמי. אבל מה לעשות ויצר הרכיבה היה גדול ממני! שבוע לפני התחרות, אחרי שיחות ממושכות עם מכרה מנוסה בתחרויות, החלטתי שאם החלמתי מהתאונה כמו שצריך התחרות הזו תהיה דרך נפלאה לחזור לשגרת הרכיבות שלי- ממש כמו לאנס ארמסטרונג! (מותר לחלום,לא?).

תחרות האופניים הראשונה שלי

 

מיהרתי לבצע בדיקת ארגומטריה נרשמתי לתחרות (לצערי רק להקפה אחת, הצוואר עוד מחלים מהתאונה) והתחלתי להרגיש את הפרפרים בבטן. הספקתי לעשות אימון אחד במסלול יומיים לפני, והנה הגיע יום התחרות! כבר בשעה 4:15 בבוקר יום שבת פתחתי את העיניים, יקיצה טבעית כמו שאומרים, וזה בחיים לא קורה לי. התארגנתי מהר יחד עם בן זוגי, שיחיה, לקחתי משהו קטן לאכול (תזונאית או לא?) ויצאנו אל הדרך. אני עומדת על קו הזינוק, רועדת כולי (בכל זאת תחרות ראשונה) ובום! יצאתי לדרך! אני לא יכולה לתאר בפניכם את התדהמה שלי כשהבנתי שאני רוכבת לי מקדימה צמודה לכמה שידות צעירות בנות 15-16 (תודה לכן שוב שמשכתן אותי 3/4 מהמסלול) ואלוהים כמה כוח יש להן! אני מרגישה את הדופק עולה, לאט לאט חומצת החלב מתחילה לתת אותותיה בשרירים, אבל לשמחתי אני כבר רואה שוב את תחנת דלק לטרון מרחוק, בהלם מעצמי שעוד כמה דקות אני מסיימת. 57דקות ו-11 שניות, מקום ראשון בקטגוריה שלי (ספורט 19-29) ותחושה נהדרת אחרי שסיימתי להשתתף בתחרות הראשונה שלי בכביש. מה שאני בעצם מנסה להגיד זה NEVER SAY NEVER וכל מי שמתלבט או מתלבטת אם כדאי להתחיל לעשות ספורט או לא, לא לחשוב אלא פשוט להתחיל! לא משנה מה ולא משנה כמה – העיקר להתחיל כי אתם לא תמיד יודעים למה הגוף שלכם והחוסן המנטאלי שלכם מסוגלים. קודם כל בשביל הבריאות, כמובן שגם בשביל הכיף ואיך לא – בשביל האדרנלין.

IMG_1633_(Large)             זהב_(Large) על הפודיום

מישהו יודע מתי התחרות הבאה? (:

ותודה לקומונת "בנות רוכבות" ולכל מארגנות האירוע!