פרוביוטיקה ויוגורט – כן או לא?

פרוביוטיקה ויוגורט – כן או לא?

בשנים האחרונות עולה החשיבות והפופולאריות של פרוביוטיקה. מחקרים רבים נערכים בתחום זה, פרסומות בטלוויזיה, וכמובן גם תעשיית היוגורטים לא מפסיקה לחדש לנו בנושא. ההגדרה המדויקת לפרוביוטיקה עפ"י FAO/WHO : "מיקרואורגניזמים חיים שכאשר נצרכים בכמות מתאימה נותנים אפקט בריאותי מועיל למארח".

חיידקים טובים, חיידקים רעים

במערכת העיכול שלנו קיים מגוון רחב של חיידקים: חיידקים "טובים" (מיקרופלורה) אשר חשובים ומועילים לבני האדם, וחיידקים פתוגנים (מזיקים). המטרה העיקרית של חיידקי הפרוביוטיקה היא לאזן את היחסים שבין 2 קבוצות חיידקים אלו במערכת העיכול ע"י חיזוק המיקרופלורה במערכת העיכול. איך זה קורה? בשתי דרכים עיקריות: ראשית כל, חיידקי הפרוביוטיקה מתחרים עם חיידקים פתוגנים על מיקום במעי על מרכיבי תזונה ופקטורי גדילה וכך מעכבים את התפתחותם. בנוסף חיידקי הפרוביוטיקה מסוגלים להוריד את רמת ה-PH במעי ואף לייצר חומרים אנטימיקרוביאליים (מעין אנטיביוטיקה) וכך לחסל את הפתוגנים במעי.

חיידקי פרוביוטיקה

חיידקים הפרוביוטיקה המפורסמים ביותר הם LGG וחיידק ה L.casei. (קיימים זנים רבים נוספים), אך חשוב לציין שלא כל חיידק יכול להיקרא "פרוביוטי" וחייבות להיות לו כמה תכונות:

  1. אפקט בריאותי למארח (האדם)
  2. הוא חייב להיות מסוגל להשתלב בתוך מוצרי מזון ולשרוד יחד עם חיי המדף של המוצר (או במילים אחרות: תאריך אחרון לשיווק כמו של מוצר המזון בו הוא נמצא).
  3. מסלול מערכת העיכול הוא מסלול מורכב, ועל כן חשוב שהחיידק יהיה מסוגל לשרוד אותו עד סופו (חיידק פרוביוטי מת לא יעזור לנו)
  4. חשוב שיהיה מסוגל להיצמד אל תאי האפיתל במעי כדי שיוכל להישאר במעי ולפעול שם.
  5. אם החיידק לא מסוגל "להתחרות" באותם חיידקים פתוגנים שציינתי מקודם וגם לגבור עליהם – לא נקבל את האיזון המיוחל של המיקרופלורה במעי.

פרוביוטיקה ולבריאות?

ישנם אפקטים בריאותיים מועילים רבים המיוחסים לפרוביוטיקה, אולם למעטים מהם יש הוכחה חד משמעית ומובהקת בקהילה המדעית:

  • נורמליזציה של הרכב המיקרופלורה במעי
  • חיזוק התגובה החיסונית של הגוף והפחתת מקרי האלרגיה
  • שיפור הסבילות ללקטוז
  • זירוז הספיגה של מרכיבי המזון כמו סידן
  • סיוע בהפחתת הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס – ע"י העלאת ריכוז חומצות השומן הקצרות (SCFA) ואיזון ה-PH במעי הגס
  • הפחתה ומניעה של מקרי השלשולים שנגרמים מחיידק הרוטה-וירוס בקרב ילדים.

בחודש אוגוסט 2007 הוגשה תביעה כנגד חברת שטראוס ותנובה, בטענה שמוצרי הפרוביוטיקה שלהן מטעים את הציבור ואינם באמת גורמים ל"חיזוק ההגנה החיסונית ושיפור תהליך העיכול" . טענת התובעות (בהתבסס על מחקריו של פרופ' דניאל רחמילביץ') הייתה כי על מנת להשיג אפקט בריאותי מועיל באוכלוסייה בריאה לחיזוק המערכת החיסונית ומערכת העיכול דרושה כמות עצומה של חיידקים פרוביוטיים: למעלה מ-1350 מיליארד!!! או במילים אחרות, 135 בקבוקי יוגורט ביממה. מבולבלים? פרוביוטיקה זה טוב או לא?

פרוביוטיקה ויוגורט

פרוביוטיקה והמדע

דרושים מחקרים נוספים על מנת למצוא הוכחה חד משמעית ומובהקת ליעילות חיידקי הפרוביוטיקה באוכלוסייה מבוגרת בריאה. רוב המחקרים שכן הגיעו למסקנות אלו נערכו על כמות קטנה יחסית של אנשים, או בדרגת הוכחה שאינה יכולה להביא ליציאה בהצהרות חד משמעיות. אבל! יעילות חיידקי הפרוביוטיקה באוכלוסיית הילדים התגלתה כאפקטיבית בהחלט! מחקרים שבדקו את יעילות הטיפול בחיידק LGG אצל תינוקות וילדים שנגרמו להם שלשולים על ידי חיידק הרוטה וירוס (זהו החיידק שבדרך כלל נדבקים ממנו ילדים) הראו קיצור בזמן המחלה, ואף ילדים שצרכו פרוביוטיקה באופן יומיומי לצרכי מניעה הראו הפחתה באפיזודות השלשולים לעומת קבוצות ביקורת שלא נטלו את חיידק הפרוביוטיקה. בנוגע לאפקטיביות חיידקי הפרוביוטיקה לטיפול ב"אסטמה של העור" (אטופיק דרמטיטיס) האופיינית לתינוקות ולילדים רבים – אין עדיין הוכחה חד משמעית בנושא, ודרושים מחקרים נוספים גם לקביעת יעילות פרוביוטיקה לטיפול בשלשולים הנגרמים עקב שימוש באנטיביוטיקה.

בכל מקרה לא לשכוח, וזה גם מה שממליצות חברות היוגורטים, שהשימוש במוצרי פרוביוטיקה אינו בא להחליף שום טיפול רפואי, וחשוב לצרוך אותם יחד עם תזונה מאוזנת ובריאה.