כורכום וביצועים ספורטיביים

כורכום וביצועים ספורטיביים

אם הייתם איתי בקליניקה בכמה פגישות הייתם שומעים שכורכום הוא אחד התוספים הפופולאריים בקרב מתאמנים (בצדק או שלא) והפופולאריות שלו רק עולה. חלק לוקחים בכדור, חלק "מעמיסים" אותו כתבלין, והרוב לא ממש בטוחים למה בכלל לקחת אותו: אולי כדי לטפל בדלקת? או שאולי זה למנוע אותה? הכל בכתבה הבאה.

הכורכום הינו תבלין בעל גוון צבע צהוב ממשפחת הזנגוויל, גדל באיזורים טרופיים כאשר הודו היא המגדלת העיקרי שלו והוא מוכר מתבלין עתיק עוד מהמסורת ההודית והסינית.
הוא מורכב מ-3 מרכיבים עיקריים: כורכומין (60-70%), demetoxicurcumin (20-27%), bisdemetoxicurcumin (10-15%) ורכיבים נוספים כמו שמנים, סוכרים ושרפים.
בשנים האחרונות הכורכומין נחקר כמשפיע אפשרי על הפחתת כאב, בעל מרכיב אנטי-דלקתי, מניעה וטיפול במחלות קרדיו- ווסקולריות, מחלות מערכת עיכול, סרטן ומחלות כרוניות אחרות.
מחקרים בבע"ח הראו תוצאות טובות בנוגע להשפעת תיסוף כרוכומין (כן, ככה נקרא לו מעכשיו) וביצועים ספורטיביים: שיפור בהתאוששות שרירית, הפחתת דלקתיות, שיפור תהליך הביוגנזה במיטוכונדריה, הפחתת הסטרס החמצוני בתאים (תהליך שהורס את התאים למעשה) ומניעת עייפות והרס תאי השריר.

רגע לפני שאתם רצים לרכוש כרוכום, חשוב להבין: על אף התוצאות המרשימות בבע"ח, חסרים מחקרים איכותיים שבוצעו בבני אדם על מנת להעריך את השפעות הכרוכומין על פעילות גופנית וביצועים ספורטיביים וכדי להעריך מהי הכמות המינימאלית הדרושה להשגת ההשפעות המיטיבות שלו.

 

 

כורכומין וספורט

לפעילות גופנית מתונה יש ייתרונות בריאותיים רבים ומוכרים, אולם לפעילות בעצימות גבוהה, ממושכת או עם זמן התאוששות קצר עלולה להוביל לדלקות, נזק או כאב שרירים וכמו כן להוביל לשפעול של רכיבים מעודדי דלקת כמו ציטוקינים וגורמים מחמצנים אחרים (extracellular reactive oxygen species) המזיקים לתאים ועלולים לעודד התפתחות תאים סרטניים.

חשוב לציין שעל מנת לעודד הסתגלות פיזיולוגית למאמץ הגופני ובניית שריר מחודשת, תגובה דלקתית ברמה נמוכה ויצירת סטרס חמצוני נמוך הם חיוניים, אולם רק אם התהליך מבוקר בצורה טובה: בכל אחד מהתהליכים האלו הגוף "נאלץ" לעבור הסתגלות ולשפר את התגובה שלו למצב שנוצר, וכך בעצם הוא הופך עמיד יותר לדלקות וסטרס חמצוני באשר הוא. הבעיה מתחילה במידה והתהליך אינו מבוקר, שם נגרמים כאבי שרירים (DOMS) וירידה בביצועים הספורטיביים. זוהי הסיבה שעולם התזונה והפיזיולוגיה מחפש וחוקר אסטרטגיות לבקרה וצמצום נזק שרירי ולאפשר התאוששות מהירה, במיוחד עבור מתאמנים בעומס אימונים גבוה (ספורטאים מקצועיים, 2 אימונים ביום, נפח אימונים שבועי גבוה).

 

סקירת מאמרים שיצאה לאחרונה (1) באה לענות על השאלה העיקרית בנוגע לכורכומין: האם יש יתרון לתיסוף בפעילות גופנית בבני אדם? בסקירה נבחרו 11 מאמרים, כאשר כולם מחקרי התערבות שנערכו בבני אדם לצורך השפעת תיסוף כורכומין על ספורט וביצועים ספורטיביים.
רוב המחקרים בהשתתפו בסקירה היו מחקרי בקרה כפולי סמיות (כלומר אף משתתף לא ידע מה הוא מקבל בתור תוסף, לצורך העניין), ממוצע המשתתפים במחקרים היה (לא גבוה במיוחד) 8-47, משך המחקרים נע בין יום אחד ועד ל- 3 חודשים (כלומר לא נבדקה השפעה כרונית של התוסף).
כמות הכורכומין שתוספה נעה בין 0.01 גר'/יום ועד 6 גר'/ יום, בצורה מבודדת או בצמידות לרכיב נוסף לשיפור הספיגה (פיפרין). לצורך השוואה, כפית תבלין כורכום (לא רק הכורכומין) היא במשקל 5-8 גר'.

אל תדליק אותי
זוכרים שאמרנו שדלקת ברמה נמוכה היא חיובית ומעודדת הסתגלות של הגוף? במצבי ספורט קיצוניים רמת הדלקתיות עולה לרמה לא רצויה ומזיקה, וכאן עשוי כורכומין לסייע עפ"י ממצאי הסקירה, אם כי זה עדיין שנוי מעט במחלוקת.
אחד מהמנגנונים המיוחסים לפעילותו הוא היכולת לעכב פקטורי שכפול ברמת הדנ"א (NF-kB, AP-1 ) האחראים לביטוי והפרשה של אנזימים כגון הcox2 . זה האחרון אחראי על יצירת פרוסטגלאנדינים מעודדי דלקת, ובעיכוב הביטוי שלו למעשה מופחתת עוצמת הדלקת בגוף. כמו כן, משערים שאותו כורכומין יכול להפחית את ההפרשה של גורמים מעודדי דלקת (ציטוקונים). אם אכן כך, סביר להניח שלכורכומין השפעה תרפויטית (טיפולית) חיובית על ספורטאים ומתאמנים, באמצעות פעילות אנטי-דלקתית או תפקידו בחידוש תאי השריר.

מערכת עיכול – מוקדם מידי להעמיס עמבה
פעילות גופנית ממושכת ועצימה עלולה לגרום גם לשיבושים במערכת החיסון ובמערכת העיכול (שהיא גם למעשה חלק ממערכת החיסון). מתרחשת עלייה בפעילות המאקרופאגים בעקבות הנזק השרירי, עלייה ברכיבים מעודדי דלקת כמו ציטוקינים, ואף עלייה בחדירות מערכת העיכול מה שעלול לגרום לבקטריות לחדור בקלות אל הגוף ולגרום לאנדוטקסמיה (הצטברות רעלנים של חיידקים) או היפרנתרמיה (ריכוז גבוה מידי של נתרן בדם).
היתרונות האפשריים של כורכומין בנוגע לבריאות מערכת העיכול העלתה את ההשערה שהוא עוזר בהפחתה של התופעות האלו במערכת העיכול בזמן מאמץ גופני ובכך לשפר ביצועים ספורטיביים ולהוריד סיכון לזיהומים ודלקות.
המנגנון האפשרי הוא היכולת להפחית את הריכוז הפלזמתי של ליפופוליסכרידים (הרכיב הרעלני של בקטריות) ושל רכיבים מעוררי דלקת וכמו כן שיפור החסינות של המעי מפני חדירת בקטריות וחיידקים.

תוסף קשה לפיצוח
אם כל הרצון הטוב וכמה שנשמע שזה תוסף מדהים, יש איתו כמה בעיות.
• קשה להכריע ביעילות המובהקת של כורכומין בשל הזמינות הביוגלוגית הנמוכה שלו, מה שמקשה על קבלת תוצאות בשטח.
הסיבות לזמינות הנמוכה שלו הן: ספיגה נמוכה, מסיסות נמוכה במים, מטבוליזם מהיר, חוסר יציבות כימית (מתפרק מהר מידי לפני שמשאיר השפעה כלשהי) ופינוי מהיר שלו מהגוף. חיוני שמחקרים עתידיים יעריכו האם בכלל ריכוז הכורכומין בדם עולה אחרי תיסוף בצורה משמעותית מספיק אחרי על מנת לייצר השפעה פיזיולוגית, ויעבדו עם שיטות אשר מפותחות על מנת להלעות את הזמינות שלו (כמו קישור לפיפרין).
• כורכומין אמנם הוכר כבר כתוסף "מוכר ובטוח" (generally recognized and safe) על ידי הFDA ומחקרים קליניים התערבותיים הראו בטיחות של בכמות של עד 12 גר'/יום במשך 3 חודשים וללא תופעות לוואי, אך חסרים מחקרים עם אוכלוסייה גדולה יותר, יותר ענפי ספורט, ובחינה של מנגנונים וכמויות מומלצות.

אז מה נסכם?
הממצאים בסקירה מראים כי תוסף כורכומין בבני אדם ככל הנראה בטוחים ויעילים בפעילות גופנית הודות להפחתה בדלקתיות, בסטרס החמצוני, הפחתת כאב ונזק שרירי, שיפור התאוששות השריר, שיפור פיזיולוגי ואולי אף מנטלי וכמו כן בתפקוד מערכת העיכול.
יחד עם זאת, כורכומין עדיין אינו תוסף ברמת הוכחה גבוהה מעל לכל ספק (רמה A), ועל כן נדרשים מחקרים נוספים לביסוס הכמות האפקטיבית של התוסף, אם בכלל.

מסרים לשטח

reference:

(1) Effects of Curcumin Supplementation on Sport and Physical Exercise: A Systematic Review. Crit Rev Food Sci Nutr. Apr 2020