אנטיאוקסידנטים, רדיקלים חופשיים ופעילות גופנית

אנטיאוקסידנטים, רדיקלים חופשיים ופעילות גופנית

לפני שנדבר על אנטיאוקסידנטים, כדאי להסביר קצת מה זה בעצם אוקסידנטים ולמה הם נוצרים. אוקסידנטים (או רדיקלים חופשיים) נוצרים עקב דחק חמצוני שנוצר בגוף: חוסר איזון בין ייצור של רדיקלים חופשיים (ROS) לבין יכולת ההגנה האנטיאוקסידנטית של הגוף.

למה האיזון מופר? לעתים יכולה להיות ירידה בייצור האנטיאוקסידנטים (שתפקידם לנטרל את אותו דחק חמצוני) בגוף עקב פגמים מטבוליים או חסר תזונתי, ולפעמים ישנו ייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים עקב שטף חמצן גבוה, רעלים או מחלות דלקתיות.

אין ספק שאורח החיים של ימינו לא עוזר לנו בהפחתת הדחק החמצוני: חסר פעילות גופנית, תרופות, אכילת יתר, מזון מהיר וזיהום אוויר גבוה.

אז מה עם פעילות גופנית? עוזרת או לא עוזרת לנטרול הדחק החמצוני?

 

במהלך פעילות גופנית אוורור הריאות גבוה וכמות חמצן גדולה עוברת במערכות. תהליך זה מעלה את כמות הרדיקלים החופשיים ואת תהליכי החמצון בגוף. אז מה זה אומר? פעילות גופנית בעצם מזיקה?? רגע, רגע…לא צריך להיחפז למסקנות.

כאמור, האיזון במערכת החמצונית מאוד עדין. מאמץ גופני עצים מאוד (כמו ריצת מרתון) רק יגביר את ייצור הרדיקלים החופשיים ועלול לגרום לנזקים, אך פעילות גופנית מתונה בהחלט מסייעת ביכולת של הגוף להתמודד עם גורמים אוקסידנטים מזיקים.

אז לסיכום:

חוסר פעילות גופנית מוחלט – יכולת הגוף להתמודד מול רדיקלים חופשיים מאוד נמוכה

פעילות גופנית מאוד מאומצת (כמו ריצת מרתון) – רמת ההגנה של הגוף גבוהה אך קצב ייצור הרדיקלים עולה על קצב נטרולם

פעילות גופנית מתונה – ישנה עלייה בפעילות האנזימים האנטיאוקסידנטים ועל כן ההתאוששות מהדחק החמצוני טובה ומהירה יותר.