לא אחת אני שומעת אנשים מצהירים: "זהו! אני מפסיק לעשן, מתחיל לעשות פעילות גופנית, מתחיל לעשות דיאטה, מפחית בעומס בעבודה, הולך לישון בשעות נורמאליות ו…הרשימה עוד נמשכת. נשמע קצת מוגזם, לא? תסמכו עליי שגם הגוף שלנו חושב ככה.

שינויים מהסוג הזה הם דבר חיובי, חיוני ובהחלט יכולים לשנות את אורח החיים לטובה, אבל הבעיה מתחילה כשרוצים לעשות את כ ו ל ם בבת אחת!

תחשבו לרגע מה קורה לאדם שמפסיק לעשן: עצבני יותר, רעב יותר ובעיקר קשה לו יותר. עכשיו דמיינו שאנחנו מכריחים אותו להפסיק לאכול את השווארמה שהוא כל כך אוהב ואומרים לו שהוא צריך לקום מוקדם כדי להספיק לעשות הליכה לפני העבודה… אני באופן אישי לא הייתי רוצה להיות לידו באותו יום (:

יותר מידי שינויים בבת אחת עלולים מצד אחד להכביד על הגוף מבחינה פיזיולוגית – דרישה מוגברת לניקוטין, רעב מוגבר ובמילים אחרות יציאה דראסטית משיווי משקל (הומאוסטאזיס אם תרצו את המושג המדעי יותר) – ומצד שני לשבור אותנו מבחינה נפשית. מכאן האכזבה והחזרה להרגלים הישנים והרעים מאוד מאוד קצרה! אז מה עושים?

צ ע ד אחר צ ע ד. קודם נפסיק לעשן ובהדרגתיות נתחיל בפעילות גופנית, ורק אחרי שנרגיש יציבות נתחיל בתהליך של דיאטה ותזונה נכונה תאמינו לי שההפחתה מהעומס בעבודה, ההקפדה על שעות השינה וכל שינוי חיובי אחר פשוט יבוא מעצמו ועם פחות מאמץ.