והתוצאה? עלייה במשקל במשך חודשי הקיץ…

במאמר על השמנת ילדים, הוזכרה סטטיסטיקה מעודכנת אודות שכיחות ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער שעלתה פלאים בשנים האחרונות.

כפועל יוצא, כך עולה גם הסיכון בקרב ילדים למחלות כרוניות שונות שהיו נחלתן של המבוגרים בלבד: סוכרת סוג 2, כולסטרול גבוה, שומנים בדם, הפרעות בשינה ועוד.

אין ספק שהחופש הגדול לא מקל על ילדים בנושא התזונה, ובמיוחד על ילדים עם נטייה להשמנה, שעלולים למצוא עצמם בתחילת שנת הלימודים עם כמה קילוגרמים עודפים.

זכרו שכל עודף של 7000 קלוריות ממה שאנחנו באמת צריכים לאכול משמעותו עלייה בק"ג שומן.

ילד שמוציא פחות אנרגיה בחופש הגדול וצורך עודף של 500 קלוריות ליום במקרה הטוב (קצת גלידה, חטיפים – לא בעיה) יסיים את התקופה עם עלייה של כ-4 ק"ג שומן ויותר!

לילדים עם נטייה להשמנה ובעיות בריאותיות זה לא מעט בכלל.

הבעיות שטומן בחובו החופש הגדול קשורות בעיקר ליציאה ממסגרת קבועה, שעות השינה והיקיצה משתנות, ישנן יותר שעות "רביצה" מול הטלויזיה והמחשב ושפע הפיתויים בצורת חטיפים, גלידות ומה לא.

גם למבוגרים שבינינו זה היה קשה, לא?

כמה טיפים להתמודדות עם החופש הגדול:

• תכנון מוקדם של ההורים יכול לעשות את החיים קלים יותר.

גם אם הילדים נשארים רוב שעות היום לבד, דאגו להם לאוכל בריא שיהיה זמין: אוכל בקופסא שיוכלו רק לחמם ולאכול, כריכים, פירות וירקות.

ילדים לא רוצים "לעבוד קשה" ועל כן מה שיהיה להם הכי זמין יתקבל בדרך כלל בברכה.

• ארוחת בוקר – ארוחת בוקר היא ארוחה ששוברת את צום הלילה, ועל כן בעלת חשיבות גדולה גם למבוגרים ובמיוחד לילדים ולמתבגרים.

אל תוותרו על ארוחת בוקר המשלבת פחמימה וחלבון וכך תדאגו לרמת רעב מאוזנת במשך היום: דגנים עם חלב, כריך עם גבינה או ביצה.

גם אין זמן לארוחה של ממש – כוס חלב או שוקו (כן,כן – שוקו) וזו יופי של ארוחונת לתחילת היום.

• הקיץ מביא איתו מגוון של גלידות וארטיקים שקשה לעמוד בפניהם.

אם אין מנוס, העדיפו לקנות גלידות בעלות אחוז שומן נמוך (0-2%) או קרטיבים עם הכי פחות צבעי מאכל שאפשר.

כך גם אם הילדים יאכלו מנת גלידה (כוס) פעם ביום, תהיו רגועים שלא מדובר בשומן רווי ובעלות קלורית גבוהה מידי.

• בקיץ נוטים לארח לא מעט חברים, וכאן מתחילה "סכנת" החטיפים.

דאגו שיהיה בבית פופקורן דל שומן להכנה במיקרוגל ובייגלה מחיטה מלאה שעדיפים על פני חטיפים עשירים בשומן רווי וטראנס.

• שתייה – באופן כללי ובחופש בפרט, כדאי להפחית את הצריכה של שתייה ממותקת!

כוס שתייה מתוקה שוות ערך לכף גדושה של סוכר ועל כן העדיפו מים.

אם הילדים מתעקשים ולא מוכנים לוותר, המתיקו ממש במעט את המים עם תרכיז. הכל עניין של הרגל שצריך להטמיע עד שיסכימו להוריד את הסוכר מהשתייה.

• יוצאים לבילוי בחוץ? כדאי להתארגן מראש עם כריכים, פירות או חטיפים בריאים אותם כבר הזכרתי.

כך תצליחו לחסוך את העלות הקלורית והשומן שבארוחת ג'אנק פוד וגם כמה שקלים…

• סדר היום נוטה להשתבש מאוד בימי החופש – הולכים לישון מאוחר וקמים מאוחר.

חשוב להקפיד על ארוחות מסודרות עד כמה שאפשר גם בימים כאלו!

3 ארוחות עיקריות ועוד כ-2 ארוחות ביניים יעזרו לכם לשמור על שגרת היום של הילדים ולמנוע נשנושים לא רצויים

• אל תשכחו שכמו תמיד ההורים הם המודל לחיקוי – הקפידו על ארוחה משותפת אחת ביום עם הילדים, גם אם ממש קשה.

הורים לא תמיד שמים לב, אבל ילדים מסתכלים על הכל ורואים אם אבא עשה פרצוף כשטעם עגבנייה או אמא אמרה "איכ'ס" על קוטג'.

שלבו בארוחות המשפחתיות פחמימות מלאות, ירקות חיים או מבושלים ומנת חלבון (גבינות, ביצה, בשר או עוף, דגים) וכך תוודאו שהילדים קיבלו ארוחה אחת לפחות "כמו שצריך".

• פעילות גופנית – אין ספק שזוהי אחת ה-בעיות בחופש הגדול. פחות פעילות ועל כן פחות הוצאה קלורית!

נסו למתן את שעות הצפייה בטלויזיה והמחשב ע"י יציאה מהבית לעתים קרובות ולהעסיק את הילדים בפעילויות אחרות.

כאשר מדובר בגילאים הצעירים היותר, רצוי גם כאן לשמש דוגמה אישית ולנסות לבצע פעילות גופנית במסגרת המשפחתית: טיולים רגליים, שחיות בבריכה, טיולי אופניים, תחרויות בין הילדים במשפחה.

• לא לשכוח שאחרי הכל מדובר בילדים ובחופש גדול. חשוב לשמור על האיזון שבין שחרור רסן מוחלט לבין משמעת קפדנית ולא מתפשרת.

כדאי להציב גבולות ברורים אך גם להתיר גם ארוחות "פינוק" מידי פעם, גלידה לפעמים בבריכה (אבל לא להגזים!) ולזכור שגם אנחנו היינו פעם ילדים.

לסיכום, אין ספק שהאתגר בחופש הגדול הוא לא רק ילדים אלא גם להורים.

מדובר בחודשיים בהם צריך לשנס מותניים ולהתכונן לסדר יום קצת שונה של הילדים במטרה לצלוח את התקופה בשלום ובלי עודף משקל.

אם כל זה לא מספיק, בשנים האחרונות הצטרפה דאגה נוספת לרשימת הדאגות: השמנת ילדים. המשקל שלו/שלה בסדר? הם לא קצת "מלאים" לגילם? למה הם אוכלים כל כך הרבה שטויות? מתי הם יתחילו לעשות קצת פעילות גופנית במקום לרבוץ מול הטלויזיה?? מה רע בקצת מלפפון במקום ביסלי?

קצת מספרים ומסקנות כדי שנבין את גודל התופעה, השוואה בין שנים 1971-1974 לבין 2003-2006:

)National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) (

גילאי 2-5 (!) – שיעור ההשמנה עלה מ-5% ל-12.4%

גילאי 6-11 – שיעור ההשמנה עלה מ-4% ל-17%

גילאי 12-19 – שיעור ההשמנה עלה מ6.1% ל-17.6%

מה שחשוב להורים לזכור זו עובדה מאוד פשוטה וברורה: ילד שמן יגדל להיות מבוגר שמן.

עפ"י מחקרים****:

80% מילדים שסבלו מהשמנת יתר בגילאים 10-15 גדלו להיות מבוגרים שמנים כבר בגיל 25

25% ממבוגרים עם השמנת יתר סבלו מהשמנת יתר כבר בילדותם

כאשר השמנת יתר מתחילה לפני גיל 8 , סיבוכים מהשמנת יתר בבגרות יהיו קשים הרבה יותר.

כהורים חשוב להיות עם "יד על הדופק" ולזהות הרגלי אכילה מועדים לפורענות, או לבחון את עקומות הגדילה (כן,כן – בדיוק כמו בטיפת חלב) כדי לבדוק אם יש סיבה לדאגה.

בין אחוזון 85 ל-95 מדובר בעודף משקל, ומעל לאחוזון 95 כבר מדובר בהשמנת יתר של ממש.

מהם הסיבוכים בהשמנת יתר אצל ילדים? מסתבר שיש לא מעט.

סוכרת סוג 2, דלקות לבלב, תסביכים נשימתיים (סליפאפניה), בעיות במערכת העיכול, בעיות כולסטרול, תסביכי אכילה, בעיות אורטופדיות…נראה שזה מספיק משכנע.

לפני שאתם רצים לשקול את הילד ולגרור אותו לצום לשארית ימיו, חכו רגע. כמובן שאין להקל ראש בהשמנת יתר בקרב ילדים, אבל גישת הטיפול עם ילדים צריכה להיות שונה ומורכבת יותר מטיפול במבוגרים.

בגילאים הצעירים יותר 8-12 בערך לא חובה להגדיר עבור הילדים כי נכנסים לתהליך של דיאטה. בסופו של דבר מדובר בילד קטן שלא מבין עדיין את ההשלכות של עודף משקל (איומים על התקף לב לא יעזרו…). אתם ההורים ואתם יכולים להחליט לקצץ בכמויות החטיפים בבית בלי שירגישו יותר מידי.

לעומת זאת, כאשר אנחנו פונים לקהל ה"בוגר" יותר כנראה שכן נצטרך את עזרת הילד שמתחיל לפתח מודעות ועניין לגבי עצמו והסביבה.

כמה נקודות למחשבה ורעיונות:

• כשאומרים לכם "שיותר מיד מטוגן זה לא בריא", לא כל כך קל לעמוד בפיתויים, נכון? עכשיו תשימו עצמיכם בנעליים של ילד בן 8 שאומרים לו שהוא שמן ואסור לו לאכול פיצה. קשה שבעתיים! הוא בכלל לא מבין מה רוצים ממנו ולמה זה כל כך חשוב.
• להורים יש את החלק המרכזי בהרזיה של ילדיהם! כלל מנחה והכי חשוב: אם לא תוציאו מהבית חטיפים או לא תפסיקו לקנות שתייה ממותקת – סיכויי ההצלחה יורדים. ילד הוא ילד, ואם הוא רואה חטיף הוא פשוט יאכל אותו (יחי ייסורי המצפון שלנו כמבוגרים…)
• עוד תפקיד חשוב לבני המשפחה (אחים גדולים, הורים) – מודל לחיקוי. הורים חייבים להפנים שגם הם צריכים להשתתף בתהליך ולהשתדל להוות דוגמה חיובית לילד, במיוחד בגילאים הצעירים יותר.
• אל תעשו לילד "דיאטה", תלמדו אותו הרגלי אכילה בריאים יותר. האיזון במשקל יגיע יחד עם זה.
• תדאגו שיהיו בבית ירקות ופירות והקפידו להצמיד אותם לכל ארוחה! גם לביה"ס נסו להשחיל איזה גזר או גמבה.
• אל תתעצלו להכין כריכים לביה"ס. מה אתם חושבים שקורה כשאתם נותנים כסף לקיוסק? סנדוויץ' בריאות לא יהיה, אם לרגע חשבתם.
• כמויות – אל תשתגעו עם כמויות מינימליסטיות, אבל כן תנסו לקצץ קצת בכמויות. על צלחת קטנה יותר הכל נראה גדול יותר.
• אל תגידו לילד "אסור" , אבל הגבילו אותו בממתק אחד ליום (לדוגמה), או משולש פיצה אחד במסיבת יומולדת במקום שניים.
• עודדו שתיית מים לכל בני הבית. אם תהיה שתייה ממותקת – ילדים ישתו אותה. גם כאן הגבילו את מספר הכוסות ליום (אם אפשר הימנעו לחלוטין כמובן)
• חפשו דרכים להכין את מנות האוכל האהובות על הילד בצורה בריאה יותר. במקום לטגן צ'יפס נסו לאפות בתנור, לנסות "להחביא" ירקות בתוך האוכל ועוד.

דבר חשוב לא פחות מתזונה הוא לעודד את הילד להיות כמה שיותר פעיל. גם אנו, המבוגרים, נופלים בנושא הזה לא מעט. מעליות במקום לעלות ברגל או להחנות כמה שיותר קרוב לכניסה לקניון כדי שחס וחלילה לא נצעד קצת.

לפעילות גופנית בקרב ילדים ערך מוסף אדיר! חיזוק עצמות, הורדת לחץ הדם, הפחתת הלחץ, שמירה על מאזן קלורי תקין כמובן, ואם זה לא מספיק – שיפור הביטחון העצמי. תארו לכם מה ניצחון במשחק כדורגל עושה לילד/ה עם השמנת יתר. זריקת עידוד והעלאת המוטיבציה בצורה משמעותית.

נסו להפעיל את הילד בחוגים שיאהב, לבלות איתו בשבתות בטיולים במקום בבית מול הטלויזיה, לצאת לטיול עם הכלב או ללכת לפארק שיתרוצץ וישחק עם חברים.

לסיכום, להורים בדרך כלל יש את תפקיד המפתח גם כשזה מגיע לתזונת ילדיהם (אף אחד לא אמר שקל לגדל ילדים…). חשוב להקנות כבר בגיל הילדות הרגלי תזונה ופעילות גופנית תקינים שילוו את הילד גם בגיל הבגרות. כך תבטיחו לעצמיכם ילדים בריאים ושמחים, ומבוגרים בריאים בטווח הארוך.

****

• Whitaker RC, Wright JA, Pepe MS, Seidel KD, Dietz WH. Predicting obesity in young adulthood from childhood and parental obesity. N Engl J Med 1997; 37(13):869-873
• Serdula MK, Ivery D, Coates RJ, Freedman DS. Williamson DF. Byers T. Do obese childre become obese adults? A review of the literature. Prev Med 1993;22:167–177
• Freedman DS, Khan LK, Dietz WH, Srinivasan SR, Berenson GS. Relationship of childhood overweight to coronary heart disease risk factors in adulthood: The Bogalusa Heart Study.Pediatrics 2001;108:712–718

(עפ"י האגודה הישראלית לסוכרת).

אין ספק שבעשור האחרון עולה בצורה משמעותית שכיחות האנשים החולים במחלת הסוכרת (סוג 2) ולצערי כיום גם לא צריך להיות מוגדר ממש "חולה סוכרת" – יש מספיק אנשים שהרופא כבר הזהיר אותם שרמות הסוכר שלהם בדם לא מזהירות (מצבים טרום סוכרתיים כגון IGT) ושעליהם לשים לב לכך כיוון שהם בסיכון לפתח את מחלת הסוכרת.

קודם כל כדאי להסביר מה זו בכלל מחלת הסוכרת. ישנם שני סוגי סוכרת:

1. סוכרת סוג 1 (כונתה בעבר "סוכרת נעורים")- מדובר במחלה בה הגוף תוקף את תאי ביתא בלבלב (מחלה אוטואימונית) שם מיוצר האינסולין (משאבת הסוכר בגוף) ועל כן הפרשתו נפגמת והגוף לא מצליח לאזן את רמות הסוכר בדם. המחלה מתגלה כבר מגיל צעיר והחולה הופך להיות תלוי בהזרקות אינסולין במשך כל שעות היממה.
2. סוכרת סוג 2, מחלה כרונית ששכיחותה כאמור רק עולה בעשורים האחרונים. במחלה זו הפרשת האינסולין נפגמת במידת מה, והאינסולין שכן מופרש לא יעיל כל כך בהכנסת הגלוקוז (=סוכר) לתאים בגוף בצורה מספקת. למעשה ישנה ירידה בייצור האינסולין ובמקביל ישנה ירידה ביכולת התאים בגוף לצרוך את הגלוקוז ולייצר אנרגיה בצורה טובה. אצל חולי סוכרת סוג 2 ישנה חשיבות גדולה לאיזון רמות הסוכר על ידי תזונה נכונה ופעילות גופנית וכך למנוע הידרדרות נוספת במחלה עד שימוש בתרופות ואף בהזרקות אינסולין.

אבל..בשורות טובות: אם אתם אנשים בריאים ופעילים העוסקים בפעילות גופנית אוטומטית הסיכון שלכם לחלות בסוכרת סוג 2 מופחת ב-30-40%!!! שווה להזיע…

שילוב של פעילות גופנית ותזונה נכונה יכול אפילו להקטין את הסיכון שלכם לחלות עד כדי ירידה של 90%, וגם אם הרופא כבר אמר לכם "נו נו נו" וביקש מכם לשים לב לרמות הסוכר בדם (מצב טרום סוכרתי) ברגע שתתחילו להקפיד על תזונה נכונה ופעילות גופנית תצליחו להפחית את הסיכון שלכם להגיע לסוכרת של ממש אפילו ב-50%!

מהיכרותי עם סוכרתיים שהחליטו לקחת עצמם בידיים ולהתחיל בפעילות גופנית, לא פעם הם שואלים את שאלת השאלות: איך עושים את זה וממה צריך להיזהר?

קודם כל חשוב להתייעץ עם רופא שיערוך בדיקה מקיפה לפני כל החלטה להתחיל בפעילות גופנית כאשר אתם מוגדרים סוכרתיים או טרום-סוכרתיים.

ועכשיו לכמה הנחיות, ושוב חשוב לי לציין שכל דבר שאתם שוקלים לבצע (כמו שינוי מינוני תרופות/פחמימות) אל תעשו מבלי להתייעץ עם רופא או עם הדיאטן/ית שלכם!!!

• כלל חשוב הוא שאם רמות הגלוקוז שלכם בדם עולות על 250מ"ג/ד"ל – אסור לבצע פעילות גופנית
• מומלץ להתחיל לאט ובזהירות, 10 דקות ביום להתחלה ואפשר להעלות בהדרגה אפילו לשעה ביום (אופניים,שחייה,הליכה,ריצה קלה)
• 2-3 אימוני כוח בשבוע מומלצים בהחלט
• כדאי לדעת שפעילות גופנית מעלה את רגישות השריר לגלוקוז בצורה משמעותית, וההשפעה הזו יכולה להישאר אפילו עד 72 שעות (!) לאחר הפעילות. ומה בעצם זה אומר? פתאום הגלוקוז יוכל להיכנס לתאי הגוף בצורה יותר יעילה, ועל כן צריך לשים לב גם למינון הפחמימות, התרופות והאינסולין לפני ובזמן הפעילות. כדי לא ליצור אפקט מוגבר של הפעילות הגופנית יחד עם תרופות מעודדות אינסולין (למשל) ולהגיע, לא עלינו, למצב של היפוגליקמיה (ירידה מסוכנת ברמות הסוכר בדם), צריך להתייעץ עם רופא לגבי המינונים של התרופות. ישנה סבירות גבוהה שתצטרכו להפחית במינונים וכך תפחיתו סיכון להיפוגליקמיה.
• לאלו מכם שמזריקים אינסולין מומלץ לעשות זאת כשעה ומעלה לפני הפעילות, ולא להזריק את האינסולין באיבר שמשתתף בפעילות. לדוגמא: אם אתם מתכוונים לעבור אימון כוח ולעבוד על פלג גוף עליון עדיף שההזרקה לא תהיה באותו האזור.
• במידה והגעתם למצב של היפוגליקמיה (גלוקוז מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל) קודם כל מומלץ לעצור למנוחה, וכמובן לאכול חטיף פחמימתי מהיר פעולה כדי לאושש את עצמיכם.
• אם אתם במאמץ קשה או מעבר לשעה (למשל רכיבת אופניים שבד"כ אורכת בשבתות כמה שעות) כדאי להתחיל לצרוך מעל לשעה 15-30 גר' פחמימות לכל חצי שעת פעילות, עוד דרך למנוע מצב של היפוגליקמיה
• ומה ביום שלפני? לדאוג לצרוך פחמימות מורכבות, ולהתייעץ עם רופא גם לגבי מינוני תרופות או אינסולין גם ביום שלפני
• כדי למנוע תנודות קיצוניות מידי ברמות הסוכר בדם ומצבי היפר או היפוגליקמיה מפתיעים ולא רצויים, כדאי להגיע ללוחות זמנים קבועים לפעילות הגופנית .

לדוגמה: 4 פעמים בשבוע תמיד בשעות הבוקר). שינויים רבים מידי בזמני הפעילות הגופנית גוררים אחריהם שינויים גם בכמות הפחמימות ובמינוני התרופות והאינסולין, וחבל "לשגע" את הגוף יותר מידי.

ולסיכום, מה שהכי חשוב להבין: פעילות גופנית ואורח חיים בריא יכולים להוות "חיסון" של ממש לסוכרת (ולשלל מחלות כרוניות אחרות), יכולים למנוע הידרדרות במחלת הסוכרת בצורה משמעותית ביותר ואף פעם לא מאוחר מידי להתחיל.

קודם כל הסבר קטן: לחץ דם תקין (לאנשים שאינם נמצאים בסיכון למחלות מטבוליות אחרות כמו מחלת לב) הינו לחץ סיסטולי (הלחץ ש"זורק" את הדם מהלב לשאר הגוף) של 120 מ"מ כספית ולחץ דיאסטולי (בזמן הרפיית שריר הלב) של 80 מ"מ כספית. כל עלייה מערכים אלו מחייבת מעקב רופא, ובמקרים קיצוניים יותר טיפול תרופתי. אבל רגע אחד…לפני שרצים לקחת תרופות, כמה דברים שיעזרו לכם להוריד את לחץ הדם:

• מחקרים רבים הוכיחו כי אפילו ירידה מזערית של 5%-10% במשקל עוזרת להורדת לחץ הדם באופן חד משמעי! שווה לנסות, לא?
• שמעתם על דיאטת DASH? כשרבים החלו לתהות מדוע דווקא אנשים צמחונים הם בד"כ גם בעלי לחץ דם נמוך, החליטו כמה חוקרים (זה הרי תמיד מתחיל מכמה סקרנים) לבדוק מהי השפעת תזונה האופיינית לצמחונים על לחץ הדם. כידוע, תזונה צמחונית בד"כ עשירה בסיבים (ירקות ופירות) ובסידן (מוצרי חלב), עשירה במינרלים ובוויטמינים, ודלה בשומן רווי. מכאן יצאו חוקרינו הנכבדים בכמה המלצות לדיאטת DASH שמטרתה העיקרית להוריד את לחץ הדם.

  עיקרי הדיאטה הם צריכה מרובה של פירות וירקות (2-3) בכל ארוחה, הגברת צריכת מוצרי חלב דלי שומן, הגברת צריכת מזונות עשירים באשלגן כמו בננה, ירקות עליים ועוד (4.7 מ"ג ליום),הגבלת צריכת הנתרן- עד 3000 מ"ג נתרן ביום (קשה אבל אפשרי!), כמובן לצרוך מעט מאוד שומן רווי ליום (עד 6%) ויותר שומן בלתי רווי כמו אומגה 3 ואומגה 6 , והגבלת שתיית אלכוהול- עד כוס יין ליום לאישה ושתי כוסות לגבר (על "הפרדוקס הצרפתי" אספר בהמשך).

  עדיין לא ברור האם מרכיב אחד בדיאטה הוא זה שמשפיע על הירידה בלחץ הדם, או ששילוב כל המרכיבים ביחד, אבל הדבר שהפתיע בדיאטה, הוא יעילותה גם לאנשים בעלי לחץ דם גבוה, וגם לאוכלוסייה בריאה לצורכי מניעה!

  (ולמי ששכח מה זה בדיוק אומגה 3: מי צריך אומגה 3?)

• שינוי אורח חיים – הפסקת עישון, הפחתת הלחץ והמתח ולהתחיל להזיז קצת את הגוף עם פעילות גופנית – 30 דקות 5 פעמים בשבוע, או לחילופין 45 דקות 3 פעמים בשבוע.

לא חייבים להתחיל הכל בבת אחת – כפי שכבר אמרתי צעד אחר צעד ואתם בדרך הנכונה.